#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עניני כיבוד אב ואם:<br>1. עד היכן כיבוד אב ואם?<br>2. מה היתה מידת כיבוד שכיבד ""דמה בן נתינה"" את אביו?<br>3. מה היה עם אבן ""ישפה"" שהיה לו?<br>4. מה קיבל בשכרו?<br>5. למה קיבל שכרו מיד?"	"1. רבי אבוה בשם רבי יוחנן - שאלו את ר""א, וענה - שאלו את דמה בן נתינה, שהיה ראש פטרבולי [- שר העיר וראש החיילות והחשוב שבהם], פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל אנשים וצבאיו, ונפל קורדקן [- הבית יד] שלה מידה, והושיט לה שלא תצטער להגביהנה.<br>2. רבי חזקיה - אבן שישב אביו עליה לא ישב עליה מימיו. וכיון שמת אביו עשה אותה יראה [- ע""ז] שלו. <br>3. פעם אחת אבדה ישפה של בנימין, והיה לדמה בן נתינה, הלכו איליו ופסקו לו הרבה כסף, ממאה עד אלף ואפ""ה לא נתן, כיון שהמפתחות היו באצבעות אביו, וי""א שרגל אביו היה על התיבה. <br>כשהתעורר רץ אחריהם ולא רצה לקחת יורת ממאה, שלא רצה להנות מכיבוד אביו. <br>4. פרע לו הקב""ה שכר - רבי יוסי בי רבי בון - שבאותו לילה ילדה פרתו פרה אדומה ושקלו לו כל ישראל משקלה זהב ונטלוה. <br>5. רבי שבתי - כתוב ""ומשפט ורב צדקה לא יענה"" אין הקב""ה משהא מתן שכרן של עושה מצות בגוי."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. איזה מורא?<br>2. איזה כיבוד?<br>3. מאיזה ממון כיבוד אב?<br>4. מי חייב בכיבוד אב ואם?<br>5. ממה רואים חשיבות כיבוד אב יותר מכבוד ה'?<br>6. האם כופים על כיבוד אב?	"1. א. לא ישב במקומו. ב. לא מדבר במקומו. ג. לא יסתיר דבריו. <br>2. א. מאכיל ומשקה, ב. מלביש ומנעיל, ג. מכניס ומוציא.<br>3. הונא בר חייא - משל אב. יש שרצו לומר, רבי חייא בר ווא - משל בן. <br>וזה שאמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא, שאפילו אמר ליה אביו השלך את הארנקי לים שישמע לו, אינו קשה, שהכוונה כשיש לאביו בביתו ויקח ממנו אח""כ, רק צריך לעשות כן משום נחת רוח לאביו ויפרע ממנו אח""כ. <br>4. אחד האיש ואחד האשה, אלא שהאיש ספיקה בידו והאשה אין ספיקה בידה, מפני שרשות אחרים [- הבעל] עליה. אבל נתארמלה או נתגרשה כמי שהיא ספיקה בידו וחוזרת לחיוב כיבוד אב ואם. <br>5. תני רבי יודן בן דודתי של רשב""י, תני רשב""י - גדול היא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקב""ה יותר מכבודו, נאמר ""כבד את אביך ואת אמך"" ונאמר ""כבד את ה' מהונך"", מהונך הכוונה רק ממה שיחננך, מפריש לקט שכחה פיאה, מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה, ועושה סוכה ולולב ושופר ותפילין וציצית, ומאכיל את העניים ואת הרעבים, ומשקה את הצמאים, אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אין אתה חייב באחת מהן. אבל בכיבוד אב צריך אדם לחזר על הפתחים לפרנס את אביו. <br>6. אחד בא ונישק רגלי רבי יונתן, ושאלו רבי ינאי לפשר הדבר. ואמר שפעם בא ואמר לו שבנו לא זן אותו, אמרתי לו תאסוף י' אנשים ותבזהו להוכיחו על פניו, ומתוך שיתביש יתרצה לזון אותך. ושאלו למה לא כפוהו לזון - אמר לו רבי יונתן שאין כופים, אמר לו רבי ינאי שכן כופין, וקיבל רבי יוחנן וקבע שמועה זה בשם רבי ינאי שכופין לזון את האב, וכן העיד רבי יעקב בשם רבי יונתן, שלמעשה כופין. וכן אמר ר' יוסי בי ר' בון, שפשוט לו שכופין, ואמר שהלואי שכל הסוגיות יהיו לו ברורים כדבר הזה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. א. יש שהוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם, ב. ויש שהוא מעביד את אביו ברחיים ויורש גן עדן: איך יתכן?<br>2. כמה צריך להיות כיבוד, מורא, קללת האב?<br>3. למה זה כך?	"1. א. היה אחד שנתן לאביו תרנוגלים מפוטמים כל יום, פעם שאל אותו אביו מנין לך תרנגולים אלו, אמר לו - סבא סבא, תאכל ותשתוק כמו הכלבים שאוכלים ושותקים. <br>ב. היה אחד שבאו לתפוס מבית המלך מי שאינו עובד, אמר לאביו שיטחון בריחים וכך הוא ילקח לעבודת המלך שזה עבודה יותר קשה. <br>2. מורה - נאמר ""איש אמו ואביו תיראו"", ונאמר ""את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד"". הוקש מורא אב ואם למורא שמים.<br>כבוד - נאמר ""כבד את אביך ואת אמך"", ונאמר ""כבד את ה' מהונך"", הוקש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום.<br>קללה - נאמר ""ומקלל אביו ואמו מות יומת"", ונאמר ""איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו"", הוקש קללת אב ואם לקללת המקום. <br>[מכה לא הוקש, כיון שזה לא אפשרי כלפי מעלה].<br>3. כן בדין, ששלשתן שותפין בו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיבוד אם של התנאים:<br>1. מה היתה מידת כיבדו של רבי טרפון לאמו?<br>2. מה התלוננה אמו של רבי ישמעאל על בנה?<br>3. האם יש להצטער על שאין לו אב ואם? מי היה פטור מכיבוד אב ואם?	"1. אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת, והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה, והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה.<br>פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו, אמרה להן התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. שאלו אותה מה הוא עושה, וסיפרה עובדא הנ""ל. ואמרו לה אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה.<br>2. אמרה לרבותינו - גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד, באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו, אמרו אפשר ר' ישמעאל לא נהג בכבוד אבותיו, שאלו אותה מה הוא עושה, אמרה להם - כשבא מבית הועד אני רוצה לרחוץ רגליו ולשתות את המים והוא לא מסכים. אמרו לו - הואיל והוא רצונה הוא כבודה.<br>[וע""ז אמר רבי מנא - שכ""א לפי מה שאומר שומע, אמו של ר""ט שאמרה שהוא מכבד, אמרו לה שזה לא מספיק, אמו של ר""י שהתלוננה שהוא לא מכבד, אמרו לו שלא יכבד].<br>3. רבי זעירא - היה מצטער ואמר הלואי היה לי אבא ואמא כדי שארש גן עדן, כששמע מעשיות הנ""ל אמר ""בריך רחמנא שאין לי אבא ואמא"", ואמר, אני לא יכול להתנהג לא כרבי טרפון ולא כרבי ישמעאל.<br>רבי אבון - פטור אני מכיבוד אב ואם, שכשהתעברה אמו מת אביו, וכשילדתו אמו מתה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה כוונת הפסוק ""אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע""?<br>2. איזה שכר מקבל אדם על מצוה קל שבקלות ומצוה חמורה שבחמורות? ומה לומדים מזה?<br>3. מה הפורענות שמגיע על אי כיבוד אב?"	"1. רבי אחא בשם רבי אבא בר כהנה - טילטל [- הסתיר] הקב""ה מתן שכרן של מצות כדי שיהיו עושין אותן באמונה.<br>ר' אחא בשם ר' יצחק כתיב ""מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאת חיים"", מכל מה שנאמר לך בתורה השמר שאין אתה יודע מאיזה מהן יוצא לך חיים.<br>2. רבי אבא בר כהנה - השוה הכתוב מצוה קלה שבקלות למצוה חמורה שבחמורות, מצוה קלה שבקלות - שלוח הקן, מצוה חמורה שבחמורות - כיבוד אב ואם, בשתיהן כתוב ""והארכת ימים"". וזה ללמדך - שאין קצבה בשכר מצוה, ולפעמים אתה רואה מצוה קלה ושכרה מרובה.<br>רבי אבון - מעצם שכר כיבוד אב אפשר ללמוד גודל שכרם של מצות, מה אם דבר שהוא פריעת חוב [כיבוד אב, שהולידו] כתוב בו ""למען ייטב לך"" ו""למען יאריכון ימיך"", דבר שיש בו חסרון כיס וסיכון נפשות לא כ""ש. <br>רבי לוי - חולק על רבי אבון, שפריעת חוב גדול יותר משאר מצות, וכמו שאמרו ""גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה"". <br>3. רשב""י - כשם שמתן שכרן שוה כן פורענותן שוה, ככותב ""עין תלעג לאב ותבוז ליקהת"", אם עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם, וביזת על לא תקח אם על הבנים - יקרוה עורבי נחל, יבא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ואל יהנה ממנה, ויבא נשר שהוא רחמן ויאכלנה ויהנה ממנה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ו		
